סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים קובע חזקה, כי מי שפוטר סמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה יראוהו כאילו פוטר מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.
חזקה זו ניתנת לסתירה כאשר מוכח היפוכו של דבר. החזקה נסתרת רק אם עולה בידי המעסיק להוכיח כי לא הייתה לו כוונה להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים, בין אם הפיטורים נעשו על רקע ענייני-מקצועי ובין אם לאו.
(ע"ע 122/03 אבנר וקסמן נ' אי.טי.סי 24 מסביב לשעון ואח').
פיטורים בסמוך לסוף שנת עבודה יזכו בפיצויים מכיוון שאם לא הוכח אחרת, ההנחה היא כי הפיטורים נעשו לשם הימנעות מחובת תשלום פיצויי פיטורים. נקבע, כי מקרה בו פוטר עובד בתום 11 חודשי עבודה, תהיה חזקה שהפיטורים שנעשו בסמיכות קרובה לתום שנת העבודה, על מנת להתחמק מתשלום פיצויים, התובע יהיה זכאי לפיצויים.
(דב"ע מב/3-17, שמריהו גולן נ' יעקב ממן).
חובה על המעסיק להרים את נטל ההוכחה שהפיטורים לא נעשו ע"מ להימנע מתשלום פיצויי פיטורים. אם הפיטורין נעשו מתוך אי שביעות רצון או בגין צמצומים, חובה על המעסיק לשלם לעובד פיצויים מכוח הוראות החוק. העובד זכאי לא רק לפיצויי פיטורים, אלא גם את כל יתר זכויותיו כטילו עבד שנה שלמה. המעסיק מנע מהעובד להשלים שנת עבודה, ועל כן יש לחשב את זכויותיו הנוספות להם היה זכאי רק במידה והיה מסיים שנת עבודה, כגון: דמי הבראה, הודעה מוקדמת.
כאשר המעסיק פיטר את העובד סמוך לסוף שנת עבודה, ולא נתן לו הודעה מוקדמת כנדרש בחוק, קמה לעובד, כלפי מעסיקו, זכאות לפיצוי בגין הפרת החוזה, בשיעור של תמורת הודעה מוקדמת.בכך שנמנע מהעובד להשלים את תקופת עבודתו לכדי 12 חודשים, גרמה הפרת החובה למתן הודעה מוקדמת נזק כספי לעובד בשל איבוד זכויותיו ועל כן המעסיק צריך לפצותו.
המידע שלפניכם הינו כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ואין המחבר נושא באחריות כל שהיא כלפי הקוראים.
